תחום דיני המשפחה אינו עוסק במדע מדויק או בהימורים, אלא בעבודה קשה, ביצירתיות וביושרה. אני מאמינה כי דורסנות כוחנית, במשחק בו "כל החוקים כשרים" כנגד הצד השני, אינם מדד להצלחה או כלי לניצחון. אני מאמינה כי תחום זה מחייב לתת תשומת לב מוגברת ל"יום שאחרי". תקוותי כי אוכל לאפשר ללקוחותיי להתחיל את חייהם החדשים מנקודת פתיחה טובה ומעצימה, בלא שהשאירו מאחוריהם "אדמה חרוכה", ובכך לאפשר להם להמשיך וליהנות ממשפחתיות טובה ומכבדת, גם אם היא שונה מזו שהורגלו אליה עד לפרידה.

ואולם, במרוצת השנים התעצמה אצלי ההבנה כי השארת "אדמה חרוכה" כמעט בלתי נמנעת כאשר מנהלים את הסכסוך בביהמ"ש. למרבה הצער נוכחתי שוב ושוב לנזקים העצומים ולהשפעות ההרסניות על בני הזוג וילדיהם נוכח ניהול הסכסוך בביהמ"ש. היום, וכבר בפגישת הייעוץ הראשונה, אני חושפת את לקוחותיי לאפשרות, ובעיקר לחשיבות, של יישוב הסכסוך בהסכמה ובכבוד במסגרת הליך גישור. בתי המשפט שמורים מבחינתי למקרי "האין ברירה" – וזה ה"אני מאמין" המקצועי הכי גדול שלי.